מוטורגז בע"מ נ' גרין קאר התקנות גז בע"מ

החלטה

בפניי בקשה להפקדת עירבון בהתאם לסעיף 353א' לחוק החברות, התשנ"ט- 1999 (להלן: "חוק החברות") וסעיף 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "תקסד"א"). המבקשת (היא הנתבעת בתיק זה) מבקשת להורות לתובעת להפקיד ערובה לתשלום כל הוצאות הנתבעת, למקרה שיפסקו כאלה, וכן מבקשת להורות כי בהעדר הפקדת ערובה תדחה התביעה או לחילופין תעוכב.

טענות המבקשת:

לטענת המבקשת, עיון בנסח עדכני של התובעת מגלה, כי התובעת הינה חברה מפרת חוק המצויה בחדלות פירעון וכן בעלי מניותיה הוכרזו כחייבים מוגבלים באמצעים.

כמו כן, לא הוצאו כל קבלות או חשבוניות מס בגין מאות אלפי שקלים שהועברו לתובעת במסגרת ההליכים דנן וזאת מתוך מטרה להבריח נכסים מנושיה של התובעת.

הסיבה לשיהוי בהגשת הבקשה דנא, לטענת המבקשת, הינה כי בזמנים הרלבנטיים להגשת התביעה לא היו בעלי החברה מוגבלים כפי שפורט בנסח (סומן נספח 2 לבקשה). כמו כן, ניתנו שורה של פסקי דין כנגד התובעת בתביעות שהוגשו נגדה ע"י בנק דיסקונט ובנק לאומי (להלן: "הבנקים").

טענות המשיבה:

לטענת המשיבה, יש להתייחס במסגרת בקשה זו, לשני טעמים שיש בהם לדחות את הבקשה, ואלו הם: האחד, מועד הגשת הבקשה המעיד על שיהוי (5.5 שנים אחרי שהוגשה התביעה העיקרית), השני- העברת נטל הבאת הראיות אל הנתבעת ומכאן ההשלכה על סיכויי התביעה.

כמו כן, בעלי התובעת הם אינם צד למשפט ואינם חייבים למבקשת דבר, ולכן הטענה כי הם לכאורה "חייב מוגבל" לא יכולה ללמדנו על התובעת.

התביעה נפתחה בסדר דין מקוצר וביום 9/2/09 ניתנה למבקשת רשות להגן בכפוף להפקדת סך של 54,940 ₪. תנאי זה נקבע לאחר שנמצא כי "אין לכאורה מחלוקת" על סך של 123,876 ₪.

בנוסף, המבקשת לא חידשה את תביעתה שכנגד ע"ס של מעל 300,000 ₪ שנמחקה.

לטענתה, החברה אינה בהליכי פירוק ולא הובאה כל ראיה ישירה לחוסר סולבנטיות.

הוצאת חשבונית או אי הוצאתה אינם מעידים על מצב כלכלי אלא על מדיניות חשבונאית אצל נישום ועל סיווג העסקה. תשלומים לפי פסק דין אינם בהכרח עסקה לצרכי מע"מ המחייבת חשבונית.

דיון והכרעה:

ביום 17/11/11 ניתנה החלטה מפי כב' השופט שליו לפיה לאור הפרות חוזרות ונשנות של החלטות שיפוטיות מטעם המבקשת, נדחתה הבקשה לביטול פסק הדין כנגד המבקשת.

ביום 4/4/12 ניתנה החלטה ברע"א 37956-12-11 בביהמ"ש המחוזי בת"א מפי כב' השופטת צ'רניאק, לפיה בוטלה ההחלטה מיום 18/07/11 המוחקת את כתבי הטענות של המבקשת בתביעה העיקרית נגדה, את פסק הדין מיום 3/8/11 בכל הנוגע לקבלת התביעה העיקרית נגד המבקשת ואת ההחלטה מיום 17/11/11 הדוחה את הבקשה לביטול מחיקת כתבי הטענות בתביעה העיקרית ולביטול פסק הדין נגדה בתביעה העיקרית. הדיון הוחזר לערכאה הדיונית דכאן להמשך הדיון לגופו בתובענה העיקרית כנגד המבקשת.

עוד נקבע, כי תנאי לביטול פסק הדין וההחלטות הנ"ל הוא שהמבקשת תשלם למשיבה הוצאות בגין מחדליה ללא כל קשר לתוצאות ההליך. נקבע, כי סכום ההוצאות ומועד התשלום ייקבעו ע"י הערכאה הדיונית.

בהתאם לכך קבעתי בהחלטתי מיום 06/01/13 כי סכום ההוצאות שעל הנתבעת (המבקשת) לשלם לתובעת (המשיבה) תוך 30 יום הינו 15,000 ₪.

סכום זה אכן הופקד ע"י הנתבעת לתובעת באמצעות העברה בנקאית ביום 09/01/13.

ביום 10/03/13 הוגשה הבקשה נשוא החלטה זו. לטענת המבקשת, יש להורות למשיבה להפקיד עירבון, מהטעמים שפורטו לעיל.